Dīgha Nikāya 22

Mahāsatipaṭṭhāna Sutta—מַהָאסַטִיפַּטְּהָאנַה סוּטַּה

22. השיחה המקיפה על פיתוח קשב

הקדמה (uddeso)

כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בין בני הקוּרוּ, בעיר מסחר בשם קַמָאסָדְהַמַּה ושם פנה הבּוּדְּהַה אל הנזירים: "נזירים!"

"אדוני", הם השיבו. והבּוּדְּהַה אמר:

"נזירים, זוהי הדרך הישירה לטיהור התודעה, להתגברות על צער וייאוש, להעלמת כאב ועצב, להגעה אל הדרך הנכונה, להגשמת נִיבָּאנַה—והיא פיתוח קשב מארבע בחינות.

מהן הארבע? נזירים, הנה נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם.'

התבוננות בגוף—החלק על קשב לנשימה (kāyānupassanā ānāpānapabbaṃ)

וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף? הנה נזיר, לאחר שהלך אל יער או למרגלות עץ, או אל מקום מגורים שומם, הוא יושב ברגליים משוכלות, מחזיק את גופו זקוף, ומכונן קשב לפניו. הוא שואף בקשב, הוא נושף בקשב. כאשר הוא שואף שאיפה ארוכה הוא מבין היטב: 'אני שואף שאיפה ארוכה'. וכאשר הוא נושף נשיפה ארוכה הוא מבין היטב: 'אני נושף נשיפה ארוכה'. כאשר הוא שואף שאיפה קצרה הוא מבין היטב: 'אני שואף שאיפה קצרה'. וכאשר הוא נושף נשיפה קצרה הוא מבין היטב: 'אני נושף נשיפה קצרה'. בדרך זו הוא מאמן את עצמו: 'בחווית כל הגוף, אני אשאף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בחווית כל הגוף, אני אנשוף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בהרגעת התהליכים הגופניים, אני אשאף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בהרגעת התהליכים הגופניים, אני אנשוף'.

נזירים, בדיוק כפי שחרט עץ מיומן או שולייתו, בזמן שהוא חורט חריטה ארוכה, הוא מודע לכך שהוא חורט חריטה ארוכה, או בזמן שהוא חורט חריטה קצרה, הוא מודע לכך שהוא חורט חריטה קצרה, כך גם נזיר, כאשר הוא שואף שאיפה ארוכה הוא מבין היטב: 'אני שואף שאיפה ארוכה'. וכאשר הוא נושף נשיפה ארוכה הוא מבין היטב: 'אני נושף נשיפה ארוכה'. כאשר הוא שואף שאיפה קצרה הוא מבין היטב: 'אני שואף שאיפה קצרה'. וכאשר הוא נושף נשיפה קצרה הוא מבין היטב: 'אני נושף נשיפה קצרה'. בדרך זו הוא מאמן את עצמו: 'בחווית כל הגוף, אני אשאף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בחווית כל הגוף, אני אנשוף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בהרגעת התהליכים הגופניים, אני אשאף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בהרגעת התהליכים הגופניים, אני אנשוף'.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף—ארבע התנוחות (kāyānupassanā iriyāpathapabbaṃ)

בנוסף, נזירים, כאשר נזיר הולך, הוא מבין היטב: 'אני הולך'. כאשר הוא עומד, הוא מבין היטב: 'אני עומד'. כאשר הוא יושב הוא מבין היטב: 'אני יושב'. כאשר הוא שוכב, הוא מבין היטב: 'אני שוכב.' באיזו תנוחה שגופו נמצא בה, הוא מבין אותה היטב.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' וכך הוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף—הבנה מלאה (kāyānupassanā sampajānapabbaṃ)

בנוסף, נזירים, כאשר נזיר הולך לפנים או לאחור, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה, כאשר הוא מביט לפנים או הצידה הוא עושה זאת עם הבנה מלאה, כאשר הוא מתכופף או מתמתח, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה. כאשר הוא לובש את גלימתו התחתונה והעליונה ונושא את קערתו, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה. כאשר הוא אוכל, שותה, לועס ובולע, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה. כאשר הוא עושה את צרכיו ומטיל את מימיו, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה. כאשר הוא הולך, עומד, יושב, נרדם ומתעורר, כאשר הוא מדבר או שותק, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף—חלקי הגוף, התבוננות בדוחה (kāyānupassanā paṭikūlamanasikārapabbaṃ)

בנוסף, נזירים, נזיר סוקר את הגוף הזה מכפות רגליו מעלה, ומקודקוד ראשו מטה, כעטוי בעור ומלא באיברים לא טהורים שונים: 'בגוף זה מצויים שערות ראש, שערות גוף, ציפורניים, שיניים, עור, בשר, גידים, עצמות, מח עצמות, כליות, לב, כבד, סרעפת, טחול, ריאות, מעיים, תוכן הכיבה, צואה, מרה, ליחה, מוגלה, דם, זיעה, שומן, דמעות, חֵלֶב, רוק, נזלת, ריר, שתן.'

כמו במקרה בו היה שק עם פתחים בשני קצוות, מלא בסוגים שונים של דגנים וקיטניות כגון: אורז גבעות, אורז שדה, מַאש, שעועית, אפונה, סומסום, אורז מקולף, ואדם בעל ראייה חדה היה פותח את השק, סוקר את תכולתו, ואומר: "זה אורז גבעות, זה אורז שדה, זה מַאש, זו שעועית, זו אפונה, זה סומסום, זה אורז מקולף", כך, נזירים, גם נזיר סוקר את הגוף: "בגוף זה מצויים שערות ראש, שערות גוף, ציפורניים, שיניים, עור, בשר, גידים, עצמות, מח עצמות, כליות, לב, כבד, סרעפת, טחול, ריאות, מעיים, תוכן הכיבה, צואה, מרה, ליחה, מוגלה, דם, זיעה, שומן, דמעות, חֵלֶב, רוק, נזלת, ריר, שתן.'

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף—ארבע היסודות (kāyānupassanā dhātumanasikārapabbaṃ)

בנוסף, נזירים, נזיר סוקר את הגוף, באיזו תנוחה שהוא נמצא בה, על פי המאפיינים של כל יסוד: 'בגוף זה קיימים יסוד-האדמה, יסוד-המים, יסוד-האש, יסוד-הרוח.'

בדיוק כפי שקצב מיומן או שוליתו, לאחר ששחט פרה, היה יושב בצומת דרכים עם הגוויה המבותרת לנתחים, כך גם נזיר סוקר את הגוף באיזו תנוחה שהוא נמצא בה, על פי המאפיינים של כל יסוד: 'בגוף זה קיימים יסוד-האדמה, יסוד-המים, יסוד-האש, יסוד-הרוח.'

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף—תשע ההתבוננויות בשטח קבורה (kāyānupassanā navasivathikapabbaṃ)

בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בשטח קבורה, מתה יום, יומיים או שלושה, נפוחה, חיוורת, מלאת מוגלה, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בשטח קבורה, אכולה על ידי עורבים, ניצים או נשרים, על ידי כלבים או זאבים, או מגוון יצורים אחרים, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, שלד עם מעט בשר ודם מחובר בגידים, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, שלד ללא בשר מרוח בדם מחובר בגידים, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, שלד ללא בשר וללא דם מחובר בגידים, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, עצמות לא מחוברות, מפוזרות בכל הכיוונים—כאן עצם של כף-היד, שם עצם של כף-הרגל, כאן עצם של הקרסול, שם עצם של הברך, כאן עצם של הירך, שם עצם של האגן, כאן עצם של עמוד-השידרה, שם עצם של הגב, ועוד, שם עצם של הכתף, כאן עצם של הגרון, שם עצם של הלסת, כאן עצם של השיניים, ושם עצם של הגולגולת, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, עם עצמות שהלבינו כצבע קונכיה, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, עם עצמות בנות שנה בערימה, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, עם עצמות שהרקיבו והפכו לאבקה, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית… וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בהרגשות (vedanānupassanā)

וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בהרגשות כהרגשות? הנה נזיר, כאשר הוא חווה הרגשה נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה נעימה.' כאשר הוא חווה הרגשה לא נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה לא נעימה.' כאשר הוא חווה הרגשה שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה.' כאשר הוא חווה הרגשה חושית נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה חושית נעימה.' כאשר הוא חווה הרגשה לא-חושית נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה לא-חושית נעימה.' כאשר הוא חווה הרגשה חושית לא נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה חושית לא נעימה.' כאשר הוא חווה הרגשה לא-חושית לא נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה לא-חושית לא נעימה.' כאשר הוא חווה הרגשה חושית שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה חושית שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה.' כאשר הוא חווה הרגשה לא-חושית שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה, הוא יודע: 'אני חווה הרגשה לא-חושית שאינה-נעימה-ואינה-לא-נעימה.'

כך הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות פנימית, או מתבונן בהרגשות כהרגשות חיצונית, או מתבונן בהרגשות פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בהרגשות, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בהרגשות, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בהרגשות. כך הקשב שלו מבוסס: 'זוהי הרגשה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בהרגשות כהרגשות.

התבוננות בתודעה (cittānupassanā)

וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בתודעה כתודעה? הנה נזיר מבין היטב תודעה אחוזת תשוקה כתודעה אחוזת תשוקה והוא מבין היטב תודעה נטולת תשוקה כתודעה נטולת תשוקה, הוא מבין היטב תודעה אחוזת כעס כתודעה אחוזת כעס והוא מבין היטב תודעה נטולת כעס כתודעה נטולת כעס, הוא מבין היטב תודעה אחוזת אשליה כתודעה אחוזת אשליה והוא מבין היטב תודעה נטולת אשליה כתודעה נטולת אשליה, הוא מבין היטב תודעה אסופה כתודעה אסופה והוא מבין היטב תודעה מפוזרת כתודעה מפוזרת, הוא מבין היטב תודעה מורחבת כתודעה מורחבת והוא מבין היטב תודעה לא מורחבת כתודעה לא מורחבת, הוא מבין היטב תודעה נעלית כתודעה נעלית והוא מבין היטב תודעה לא-נעלית כתודעה לא-נעלית, הוא מבין היטב תודעה מרוכזת כתודעה מרוכזת והוא מבין היטב תודעה לא-מרוכזת כתודעה לא-מרוכזת, הוא מבין היטב תודעה משוחררת כתודעה משוחררת והוא מבין היטב תודעה לא משוחררת כתודעה לא משוחררת.

כך הוא מתבונן בתודעה כתודעה פנימית, או מתבונן בתודעה כתודעה חיצונית, או מתבונן בתודעה פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בתודעה, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בתודעה, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בתודעה. כך הקשב שלו מבוסס: 'זוהי תודעה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בתודעה כתודעה.

התבוננות בתכני-תודעה—חמשת המכשולים (dhammānupassanā nīvaraṇapabbaṃ)

וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה?

הנה, נזיר מתבונן בתכני-תודעה ביחס לחמשת המכשולים. כיצד הוא עושה זאת?

הנה, נזירים, בכל פעם שתאווה חושית נמצאת בו, הנזיר יודע: 'תאווה חושית נמצאת בי.' בכל פעם שאין בו תאווה חושית, הנזיר יודע: 'אין בי תאווה חושית.' והוא יודע כיצד תאווה חושית שעדיין לא הופיעה מופיעה, והוא יודע כיצד תאווה חושית שכבר הופיעה נזנחת, והוא יודע כיצד תאווה חושית שנזנחה לא תופיע עוד בעתיד.

בכל פעם שזדון נמצא בו, הנזיר יודע: 'זדון נמצא בי.' בכל פעם שאין בו זדון, הנזיר יודע: 'אין בי זדון.' והוא יודע כיצד זדון שעדיין לא הופיע מופיע, והוא יודע כיצד זדון שכבר הופיע נזנח, והוא יודע כיצד זדון שנזנח לא יופיע עוד בעתיד.

בכל פעם שעייפות-ועצלות נמצאות בו, הנזיר יודע: 'עייפות-ועצלות נמצאות בי.' בכל פעם שאין בו עייפות-ועצלות, הנזיר יודע: 'אין בי עייפות-ועצלות.' והוא יודע כיצד עייפות-ועצלות שעדיין לא הופיעו מופיעות, והוא יודע כיצד עייפות-ועצלות שכבר הופיעו נזנחות, והוא יודע כיצד עייפות-ועצלות שנזנחו לא תופענה עוד בעתיד.

בכל פעם שחרטה וחוסר-שקט נמצאות בו, הנזיר יודע: 'חרטה וחוסר-שקט נמצאות בי.' בכל פעם שאין בו חרטה וחוסר-שקט, הנזיר יודע: 'אין בי חרטה וחוסר-שקט.' והוא יודע כיצד חרטה וחוסר-שקט שעדיין לא הופיעו מופיעות, והוא יודע כיצד חרטה וחוסר-שקט שכבר הופיעו נזנחות, והוא יודע כיצד חרטה וחוסר-שקט שנזנחו לא תופענה עוד בעתיד.

בכל פעם שספק נמצא בו, הנזיר יודע: 'ספק נמצא בי.' בכל פעם שאין בו ספק, הנזיר יודע: 'אין בי ספק.' והוא יודע כיצד ספק שעדיין לא הופיע מופיע, והוא יודע כיצד ספק שכבר הופיע נזנח, והוא יודע כיצד ספק שנזנח לא יופיע עוד בעתיד.

כך הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה פנימית, או מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה חיצונית, או מתבונן בתכני-תודעה פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בתכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בתכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בתכני-תודעה. כך הקשב שלו מבוסס: 'אלה תכני-תודעה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה.

התבוננות בתכני-תודעה—חמשת המצרפים (dhammānupassanā khandhapabbaṃ)

בנוסף, נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לחמשת מצרפי ההקשרות.

כיצד, נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לחמשת מצרפי ההקשרות?

הנה, נזירים, נזיר מבין: 'כך הוא חומר, כך ההופעה של חומר, כך ההיעלמות של חומר, כך היא הרגשה, כך ההופעה של הרגשה, כך ההיעלמות של הרגשה, כך הוא זיהוי, כך ההופעה של זיהוי, כך ההיעלמות של זיהוי, כך הן תגובות-מנטאליות, כך ההופעה של תגובות-מנטאליות, כך ההיעלמות של תגובות-מנטאליות, כך היא הכרה, כך ההופעה של הכרה, כך ההיעלמות של הכרה.'

כך הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה פנימית, או מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה חיצונית, או מתבונן בתכני-תודעה פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בתכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בתכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בתכני-תודעה. כך הקשב שלו מבוסס: 'אלה תכני-תודעה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה.

התבוננות בתכני-תודעה—ששת בסיסי החושים (dhammānupassanā āyatanapabbaṃ)

בנוסף, נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לששת בסיסי החושים הפנימיים והחיצונים.

כיצד נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לששת בסיסי החושים הפנימיים והחיצונים?

הנה, נזירים, נזיר מבין היטב את העין, מבין היטב את הצורות הנראות, ומבין היטב את הכבילה הנוצרת בתלות בשניהם. הוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שעדיין לא נוצרה נוצרת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שכבר נוצרה נזנחת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שנזנחה כעת לא תיווצר עוד בעתיד.

הנה, נזירים, נזיר מבין היטב את האוזן, מבין היטב את הצלילים, ומבין היטב את הכבילה הנוצרת בתלות בשניהם. הוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שעדיין לא נוצרה נוצרת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שכבר נוצרה נזנחת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שנזנחה כעת לא תיווצר עוד בעתיד.

הנה, נזירים, נזיר מבין היטב את האף, מבין היטב את הריחות, ומבין היטב את הכבילה הנוצרת בתלות בשניהם. הוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שעדיין לא נוצרה נוצרת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שכבר נוצרה נזנחת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שנזנחה כעת לא תיווצר עוד בעתיד.

הנה, נזירים, נזיר מבין היטב את הלשון, מבין היטב את הטעמים, ומבין היטב את הכבילה הנוצרת בתלות בשניהם. הוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שעדיין לא נוצרה נוצרת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שכבר נוצרה נזנחת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שנזנחה כעת לא תיווצר עוד בעתיד.

הנה, נזירים, נזיר מבין היטב את הגוף, מבין היטב את תחושות המגע, ומבין היטב את הכבילה הנוצרת בתלות בשניהם. הוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שעדיין לא נוצרה נוצרת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שכבר נוצרה נזנחת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שנזנחה כעת לא תיווצר עוד בעתיד.

הנה, נזירים, נזיר מבין היטב את התודעה, מבין היטב את תכני התודעה, ומבין היטב את הכבילה הנוצרת בתלות בשניהם. הוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שעדיין לא נוצרה נוצרת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שכבר נוצרה נזנחת, והוא מבין היטב כיצד כבילה כזו שנזנחה כעת לא תיווצר עוד בעתיד.

כך הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה פנימית, או מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה חיצונית, או מתבונן בתכני-תודעה פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בתכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בתכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בתכני-תודעה. כך הקשב שלו מבוסס: 'אלה תכני-תודעה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה.

התבוננות בתכני-תודעה—גורמי ההתעוררות (dhammānupassanā bojjhaṅgapabbaṃ)

בנוסף, נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לשבעת גורמי ההתעוררות.

כיצד נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לשבעת גורמי ההתעוררות?

הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'קשב' נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות קשב נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'קשב' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות קשב אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'קשב' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'קשב' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.

הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'חקר-תופעות' נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות חקר-תופעות נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'חקר-תופעות' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות חקר-תופעות אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'חקר-תופעות' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'חקר-תופעות' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.

הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'מאמץ' נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות מאמץ נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'מאמץ' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות מאמץ אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'מאמץ' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'מאמץ' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.

הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'תחושת-התעלות' נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות תחושת-התעלות נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'תחושת-התעלות' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות תחושת-התעלות אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'תחושת-התעלות' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'תחושת-התעלות' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.

הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'שלווה' נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות שלווה נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'שלווה' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות שלווה אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'שלווה' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'שלווה' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.

הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'ריכוז' נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות ריכוז נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'ריכוז' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות ריכוז אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'ריכוז' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'ריכוז' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.

הנה נזירים, כאשר גורם ההתעוררות 'איזון-מנטאלי' נמצא בו, הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות איזון-מנטאלי נמצא בי.' כאשר גורם ההתעוררות 'איזון-מנטאלי' אינו נמצא בו הוא מבין היטב: 'גורם ההתעוררות איזון-מנטאלי אינו נמצא בי.' והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'איזון-מנטאלי' שעדיין לא הופיע בו מופיע, והוא מבין היטב כיצד גורם ההתעוררות 'איזון-מנטאלי' שכעת הופיע בו מפותח בשלמות.

כך הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה פנימית, או מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה חיצונית, או מתבונן בתכני-תודעה פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בתכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בתכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בתכני-תודעה. כך הקשב שלו מבוסס: 'אלה תכני-תודעה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה.

התבוננות בתכני-תודעה—האמיתות (dhammānupassanā saccapabbaṃ)

בנוסף, נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לארבע אמיתות האציליים.

כיצד נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה ביחס לארבע אמיתות האציליים?

הנה, נזיר מבין היטב כפי שזה באמת: 'זהו סבל', הוא מבין היטב כפי שזה באמת: 'זהו מקור הסבל', הוא מבין היטב כפי שזה באמת: 'זהו קץ הסבל', הוא מבין היטב כפי שזה באמת: 'זוהי הדרך המובילה לקץ הסבל'.

הצגת אמת הסבל (dukkhasaccaniddeso)

ומה נזירים, הוא סבל כאמת האציליים?

להיוולד זה סבל, להזדקן זה סבל, למות זה סבל, צער, בכי, כאב, עצב, ויאוש הם סבל, להיות קשור למה שאינו אהוב זה סבל, להיות מופרד ממה שאהוב זה סבל, לא להשיג מה שרוצים זה סבל, בקצרה, חמשת מצרפי ההקשרות הם סבל.

ומהי לידה, נזירים? באילו יצורים שיהיו, מאיזה סוג קיום שיהיו, ישנה לידה, התהוות, היווצרות, הופעת המצרפים, היוולדות בסיסי החושים—זו נזירים, נקראת לידה.

ומהי הזדקנות, נזירים? באילו יצורים שיהיו, מאיזה סוג קיום שיהיו, ישנה זיקנה, בליה, שיניים שבורות, שיער אפור, עור מקומט, התקצרות תוחלת החיים, החלשות החושים—זו נזירים, נקראת הזדקנות.

ומהו מוות? באילו יצורים שיהיו, מאיזה סוג קיום שיהיו, ישנה פטירה, קטיעה, היעלמות, גוויעה, מיתה, סיום תוחלת החיים, התפרקות המצרפים, נטישת הגוף, הרס כוח-החיים—זה נזירים, נקרא מוות.

ומהו צער? כל פעם בה כתוצאה מהפסד או אסון כלשהו, נגרם מצב נפשי קשה כזה או אחר, מתוך צער, אבלות, לחץ נפשי, יגון, ומועקה קשה—זה נזירים, נקרא צער.

ומהו בכי? כל פעם בה כתוצאה מהפסד או אסון כלשהו, נגרם מצב נפשי קשה כזה או אחר, וכתוצאה מכך ישנן זעקות ויבבות, התייפחות, יגון גדול, בכי תמרורים—זה נזירים, נקרא בכי.

ומהו כאב? כל תחושה גופנית מכאיבה, כל תחושה גופנית לא נעימה, כל הרגשת כאב פיזי או אי נעימות כתוצאה ממגע גופני—זה נזירים נקרא כאב.

ומהו עצב? כל הרגשה מנטאלית מכאיבה, כל הרגשה מנטאלית לא נעימה, כל הרגשת כאב מנטאלי או אי נעימות כתוצאה ממגע מנטאלי—זה נזירים, נקרא עצב.

ומהו יאוש? כל פעם בה, כתוצאה מהפסד או אסון כלשהו, נגרם מצב נפשי קשה כזה או אחר, מתוך מצוקה, יאוש, יסורים מיאוש, יסורים מדיכאון עמוק—זה נזירים נקרא יאוש.

ומה זה להיות קשור למה שאינו אהוב? בכל מקום וכל פעם שבאים במגע עם מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף או תכני-תודעה לא נעימים, לא רצויים, לא אהובים, או מי שבא במגע עם אלה החפצים ברעתו, רוחשי רעה, הגורמים לחוסר נוחות, חוסר ביטחון, שאיתם יש יחסים, קשר או איחוד—זה נזירים, נקרא להיות קשור למה שאינו אהוב.

ומה זה להיות מופרד ממה שאהוב? בכל מקום וכל פעם שבאים במגע עם מה שרצוי, אהוב—מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף, או תכני-תודעה נעימים, או מי שבא במגע עם אלה שרוצים בטובתו, המאחלים לשלומו, לנוחותו, לביטחונו, כמו אם ואב, או אח ואחות, כמו חברים, שותפים או קרובים, ואז מתנתקים היחסים, הקשר או האיחוד—זה נזירים, להיות מופרד ממה שאהוב.

ומה זה לא להשיג מה שרוצים? נזירים, מאחר שנולדנו, המשאלה הבאה מופיעה: 'הלוואי ולא היינו נולדים, הלוואי ולא ניוולד עוד!' אך לא ניתן להשיג זאת במשאלה בלבד. זה לא להשיג את מה שרוצים וגם זה סבל.

בהיותנו מושאים לזקנה, המשאלה הבאה מופיעה: 'הלוואי ולא היינו מזדקנים, הלוואי ולא נזדקן עוד!' אך לא ניתן להשיג זאת במשאלה בלבד. זה לא להשיג את מה שרוצים וגם זה סבל.

בהיותנו מושאים למחלות, המשאלה הבאה מופיעה: 'הלוואי ולא היינו חולים, הלוואי ולא נחלה עוד!' אך לא ניתן להשיג זאת במשאלה בלבד. זה לא להשיג את מה שרוצים וגם זה סבל.

בהיותנו מושאים למוות, המשאלה הבאה מופיעה: 'הלוואי ולא היינו מתים, הלוואי ולא נמות עוד!' אך לא ניתן להשיג זאת במשאלה בלבד. זה לא להשיג את מה שרוצים וגם זה סבל.

בהיותנו מושאים לצער, המשאלה הבאה מופיעה: 'הלוואי ולא היינו חווים צער, הלוואי ולא נחווה עוד צער!' אך לא ניתן להשיג זאת במשאלה בלבד. זה לא להשיג את מה שרוצים וגם זה סבל.

בהיותנו מושאים לבכי, המשאלה הבאה מופיעה: 'הלוואי ולא היינו חווים בכי, הלוואי ולא נחווה עוד בכי!' אך לא ניתן להשיג זאת במשאלה בלבד. זה לא להשיג את מה שרוצים וגם זה סבל.

בהיותנו מושאים לכאב, המשאלה הבאה מופיעה: 'הלוואי ולא היינו חווים כאב, הלוואי ולא נחווה עוד כאב!' אך לא ניתן להשיג זאת במשאלה בלבד. זה לא להשיג את מה שרוצים וגם זה סבל.

בהיותנו מושאים לעצב, המשאלה הבאה מופיעה: 'הלוואי ולא היינו חווים עצב, הלוואי ולא נחווה עוד עצב!' אך לא ניתן להשיג זאת במשאלה בלבד. זה לא להשיג את מה שרוצים וגם זה סבל.

בהיותנו מושאים ליאוש, המשאלה הבאה מופיעה: 'הלוואי ולא היינו חווים יאוש, הלוואי ולא נחווה עוד יאוש!' אך לא ניתן להשיג זאת במשאלה בלבד. זה לא להשיג את מה שרוצים וגם זה סבל.

וכיצד נזירים, בקצרה, ההקשרות לחמשת המצרפים היא סבל? הנה כך: הקשרות למצרף החומר היא סבל, הקשרות למצרף ההרגשה היא סבל, הקשרות למצרף הזיהוי היא סבל, הקשרות למצרף התגובות-המנטאליות היא סבל, הקשרות למצרף ההכרה היא סבל. וכך, בקצרה, הסבל בשל ההקשרות לחמשת המצרפים.

וזו, נזירים, נקראת אמת האציליים של הסבל.

הצגת אמת מקור הסבל (samudayasaccaniddeso)

ומהו, נזירים, מקור הסבל כאמת האציליים?

זוהי ההשתוקקות אשר מובילה ללידה מחדש, כבולה בתענוג ותאווה, המוצאת הנאה פעם פה ופעם שם. כלומר, השתוקקות להנאות חושים, השתוקקות לקיום נוסף, השתוקקות להפסקת הקיום.

אך היכן השתוקקות זו מופיעה ומתבססת?

בכל מקום בעולם בו יש דבר מושך ומהנה, שם ההשתוקקות הזו מופיעה ומתבססת.

אך מה בעולם הוא מושך ומהנה? העין מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. האוזן מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. האף מושך ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הלשון מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הגוף מושך ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. התודעה מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת.

הכרת-עין מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הכרת-אוזן מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הכרת-אף מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הכרת-לשון מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הכרת-גוף מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הכרת-תודעה מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת.

מגע-עין מושך ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. מגע-אוזן מושך ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. מגע-אף מושך ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. מגע-לשון מושך ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. מגע-גוף מושך ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. מגע-תודעה מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת.

הרגשה הנולדת מתוך מגע-עין מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הרגשה הנולדת מתוך מגע-אוזן מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הרגשה הנולדת מתוך מגע-אף מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הרגשה הנולדת מתוך מגע-לשון מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הרגשה הנולדת מתוך מגע-גוף מושכת ומהנה, ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הרגשה הנולדת מתוך מגע-תודעה מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת.

זיהוי של מראות מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. זיהוי של צלילים מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. זיהוי של ריחות מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. זיהוי של טעמים מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. זיהוי של תחושות גוף מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. זיהוי של תכני-תודעה מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת.

תגובה-מנטאלית למראות מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. תגובה-מנטאלית לצלילים מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. תגובה-מנטאלית לריחות מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. תגובה-מנטאלית לטעמים מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. תגובה-מנטאלית לתחושות גוף מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. תגובה-מנטאלית לתכני-תודעה מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת.

התשוקה למראות מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. התשוקה לצלילים מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. התשוקה לריחות מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. התשוקה לטעמים מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. התשוקה לתחושות גוף מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. התשוקה לתכני-תודעה בעולם מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת.

חשיבה על מראות מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. חשיבה על צלילים מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. חשיבה על ריחות מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. חשיבה על טעמים מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. חשיבה על תחושות גוף מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. חשיבה על תכני-תודעה מושכת ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת.

הרהור אודות מראות מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הרהור אודות צלילים מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הרהור אודות ריחות מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הרהור אודות טעמים מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הרהור אודות תחושות גוף מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת. הרהור אודות תכני-תודעה מושך ומהנה ושם השתוקקות זו מופיעה ומתבססת.

וזו, נזירים, נקראת אמת האציליים של 'מקור הסבל'.

הצגת אמת קץ הסבל (nirodhasaccaniddeso)

ומהו, נזירים, קץ הסבל כאמת האציליים?

זוהי ההיעלמות המוחלטת והחדלון של השתוקקות זו ממש, עזיבה וזניחה שלה, שחרור ממנה, ניתוק ממנה. אך היכן ניתן להפסיק השתוקקות זו, היכן ניתן לכבות אותה?

בכל מקום בעולם בו יש דבר מושך ומהנה, שם ניתן להפסיק ולכבות את ההשתוקקות הזו.

אך מה בעולם הוא מושך ומהנה?

העין מושכת ומהנה, האוזן… האף… הלשון… הגוף… התודעה מושכת ומהנה, ושם ניתן להפסיק ולכבות את ההשתוקקות הזו.

הכרת-עין… הכרת-אוזן… הכרת-אף… הכרת-לשון… הכרת-גוף… הכרת-תודעה מושכת ומהנה ושם ניתן להפסיק ולכבות את ההשתוקקות הזו.

מגע-עין… מגע-אוזן… מגע-אף… מגע-לשון… מגע-גוף… מגע-תודעה מושך ומהנה ושם ניתן להפסיק ולכבות את ההשתוקקות הזו.

הרגשה הנולדת מתוך מגע-עין… מגע-אוזן… מגע-אף… מגע-לשון… מגע-גוף… מגע-תודעה מושכת ומהנה ושם ניתן להפסיק ולכבות את ההשתוקקות הזו.

זיהוי של מראות… צלילים… ריחות… טעמים… תחושות גוף… תכני-תודעה מושך ומהנה ושם ניתן להפסיק ולכבות את ההשתוקקות הזו.

תגובה-מנטאלית למראות… צלילים… ריחות… טעמים… תחושות גוף… תכני-תודעה מושכת ומהנה ושם ניתן להפסיק ולכבות את ההשתוקקות הזו.

התשוקה למראות… צלילים… ריחות… טעמים… תחושות גוף… תכני-תודעה מושכת ומהנה ושם ניתן להפסיק ולכבות את ההשתוקקות הזו.

חשיבה על מראות… צלילים… ריחות… טעמים… תחושות גוף… תכני-תודעה מושכת ומהנה ושם ניתן להפסיק ולכבות את ההשתוקקות הזו.

הרהור אודות מראות… צלילים… ריחות… טעמים… תחושות גוף… תכני-תודעה מושך ומהנה ושם ניתן להפסיק ולכבות את ההשתוקקות הזו.

וזו, נזירים, נקראת אמת האציליים של 'קץ הסבל'.

הצגת אמת הדרך (maggasaccaniddeso)

ומהי, נזירים, הדרך המובילה לקץ הסבל כאמת האציליים? זו בדיוק דרך האציליים המתומנת, כלומר—השקפה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, עיסוק נכון, מאמץ נכון, קשב נכון וריכוז נכון.

ומה, נזירים, היא השקפה נכונה? זו, נזירים, ההבנה של הסבל, ההבנה של מקור הסבל, ההבנה של קץ הסבל, ההבנה של הדרך המובילה לקץ הסבל. זו, נזירים, נקראת השקפה נכונה.

ומה, נזירים, היא כוונה נכונה? כוונות פרישות, כוונות נטולות זדון וכוונות אי-אלימות, זו, נזירים, נקראת כוונה נכונה.

ומה, נזירים, הוא דיבור נכון? המנעות מלשקר, המנעות מהשמצות ורכילות, המנעות משפה גסה, המנעות מדיבורי סרק, זה, נזירים, נקרא דיבור נכון.

ומה, נזירים, היא פעולה נכונה? המנעות מלקחת חיים, המנעות מלקחת דבר שלא ניתן, המנעות מפגיעה ביחסים מיניים, זו, נזירים, נקראת פעולה נכונה.

ומה, נזירים, הוא עיסוק נכון? הנה, נזירים, תלמיד אצילי, לאחר שויתר על עיסוקים שגויים, מנהל את חייו בעיסוק נכון. זה, נזירים, נקרא עיסוק נכון.

ומה, נזירים, הוא מאמץ נכון? הנה, נזירים, נזיר מגייס את רצונו, מתאמץ, אוסף אנרגיה, מכוון את תודעתו וחותר למנוע הופעה של מצבים מנטאליים מזיקים שעדיין לא הופיעו. הוא מגייס את רצונו, מתאמץ, אוסף אנרגיה, מכוון את תודעתו וחותר להתגבר על מצבים מנטאליים מזיקים שכבר הופיעו. הוא מגייס את רצונו, מתאמץ, אוסף אנרגיה, מכוון את תודעתו וחותר ליצור מצבים מנטאליים מיטיבים שעדיין לא הופיעו. הוא מגייס את רצונו, מתאמץ, אוסף אנרגיה, מכוון את תודעתו וחותר לשמר מצבים מנטאליים מיטיבים שכבר הופיעו, לא לתת להם לדעוך, להביא אותם לבגרות מלאה, לשלמות מלאה של התפתחות. זה, נזירים, נקרא מאמץ נכון.

ומה נזירים, הוא קשב נכון? הנה, נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. זה נקרא קשב נכון.

ומה נזירים הוא ריכוז נכון? הנה, נזיר מנותק מתשוקות החושים, מנותק ממצבי תודעה מזיקים, נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הראשונה, המלווה ביישום ראשוני והחזקת התודעה, מלווה בתחושות התעלות ושמחה עילאית הנובעות מהינתקות. ועם השקטת היישום הראשוני והחזקת התודעה, בהשגת שלווה פנימית וחד-נקודתיות התודעה, הוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השנייה, אשר נטולת יישום ראשוני והחזקת התודעה, מלאה בתחושות התעלות ושמחה עילאית הנובעות מריכוז. ועם התפוגגות תחושת ההתעלות, הוא שוהה באיזון-מנטאלי כלפי תשוקות, בקשב ובהבנה מלאה, וחווה בגופו את השמחה העילאית אשר עליה אומרים האציליים: 'מאושר הוא החי בקשב ובאיזון-מנטאלי', והוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השלישית. ועם זניחת הנאה וכאב, ועזיבת שמחה ועצב קודמים, הוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הרביעית הנטולת הנאה וכאב, ומטוהרת בקשב ובאיזון-מנטאלי. זה, נזירים, נקרא ריכוז נכון.

וזוהי, נזירים, נקראת דרך התרגול האצילית המובילה לקץ הסבל.

כך הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה פנימית, או מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה חיצונית, או מתבונן בתכני-תודעה פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בתכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בתכני-תודעה, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בתכני-תודעה. כך הקשב שלו מבוסס: 'אלה תכני-תודעה' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה.

נזירים, כל מי שיתרגל פיתוח קשב מארבע בחינות באופן הזה במשך שבע שנים יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: חוכמה גבוהה בחיים האלה ממש, או אם נותרה שארית, המצב של 'לא-חוזר'.

נניח לשבע שנים, כל מי שיתרגל פיתוח קשב מארבע בחינות באופן הזה במשך שש שנים… חמש שנים… ארבע שנים… שלוש שנים… שנתיים… שנה אחת יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או חוכמה גבוהה בחיים האלה ממש, או אם נותרה שארית, המצב של 'לא-חוזר'.

נניח לשנה אחת, כל מי שיתרגל אותם במשך שבעה חודשים… שישה חודשים… חמישה חודשים… ארבעה חודשים… שלושה חודשים… חודשיים… חודש אחד… חצי חודש בלבד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: חוכמה גבוהה בחיים האלה ממש, או אם נותרה שארית, המצב של 'לא-חוזר'.

נניח לחצי חודש, כל מי שיתרגל פיתוח קשב מארבע בחינות באופן הזה במשך שבוע אחד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: חוכמה גבוהה בחיים האלה ממש, או אם נותרה שארית, המצב של 'לא-חוזר'.

כך נאמר: 'נזירים, זוהי הדרך הישירה לטיהור התודעה, להתגברות על צער וייאוש, להעלמת כאב ועצב, להגעה אל הדרך הנכונה, להגשמת נִיבָּאנַה—והיא פיתוח קשב מארבע בחינות.' ומסיבה זו דבר זה נאמר.

כך אמר הבּוּדְּהַה, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.